זהר

רלה) האי חדרא קדמאה כד סלקא משחתא, אתענרא צביעו דגוונא ואתטמר, ולא אתחזי ביה גוון כלל. כדין בארבע סטרין, אתחזיין בטמירו, ואתכסיין באתגליא, ארבע אתוון, אינון: אהיה אשר אהיה.

פירוש הסולם

רלה) האי חדרא קדמאה וכו': החדר הראשון הזה, כשעלתה המדה, נעברה צביעת הצבע, והסתתר, ולא נראה בו צבע כלל. אז בארבעה צדדים, שהם דרום צפון מזרח מערב, נראים בסתר, דהיינו בדרום צפון, ומתכסים בגלוי, דהיינו במזרח מערב, והם ארבע אותיות, כי דרום צפון, ה"ס י"ה, ומזרח מערב, ה"ס ו"ה. והם אהיה אשר אהיה.
ביאור הדברים. נודע שאו"א וישסו"ת נעשו מבינה שיצאה לחוץ מראש דא"א, כי מחמת עלית המלכות למקום בינה דע"ס דבינה הזו, נתחלקו כח"ב תו"מ דבינה לב' מדרגות, שמכתר וחכמה דבינה זו, שהם למעלה מהמלכות שעלתה, נעשו ונתתקנו או"א עלאין. ומבינה ותו"מ דבינה זו, שהם למטה מן המלכות שעלתה, נעשו ישסו"ת. וזהו בעת קטנות. ולעת גדלות, אותה המלכות שעלתה וחצתה את או"א וישסו"ת לב' פרצופים, היא יוצאת משם למקומה, ואז נעשו או"א וישסו"ת פרצוף אחד, או"א לימין, וישסו"ת לשמאל. ועולים לראש א"א, ואז מקבלים או"א חכמה, מחכמה סתימאה דא"א, ומשפיעים לישסו"ת.
והנה או"א מקבלים תקונם להיות פב"פ תכף מעת קטנות, בהיותם עוד בב' כלים כו"ח, ובב' אורות נפש ורוח. והוא מטעם שהבינה היא בסו"ה כי חפץ חסד הוא, והם דוחים חכמה, וע"כ הם מתתקנים בחסדים דרישא דלא אתיידע, אשר חסדים אלו הם חשובים מחכמה ונחשבים לג"ר. אבל ישסו"ת להיותם תחת המלכות שעלתה וסיימה את או"א, אינם יכולים להתתקן בחסדים אלו שהם אוירא דכיא, כי דיני המלכות מעכבים בעדם, וע"כ אין להם תקון ג"ר אלא בעת גדלות, אחר שיצאה המלכות המסיימת מתחת או"א, וירדה למקומה, שאז נעשו או"א וישסו"ת לפרצוף אחד ימין ושמאל ועולים לא"א, ואו"א מקבל מחכמה סתימאה דא"א, ומשפיע לישסו"ת. ואחר שאו"א השפיעו החכמה לישסו"ת, הם חוזרים מיד לבחינתם, לחסדים מכוסים מחכמה, מטעם היותם תמיד בסו"ה, כי חפץ חסד הוא, ואינם חפצים בחכמה.
וז"ש (באות רל"ד) חדרא קדמאה י"ה, שהי' היא או"א והה' היא ישסו"ת, דא חדרא, ואדרא עלאה, שיסו"ת, הם חדר. ואו"א, הם חדר עליון, דלית ביה חיזו ולא גוון כלל, שבאו"א אין מראה, שהוא חכמה, ושום צבע כלל. כי הארת החכמה שבשמאל עושה צבע אדום, ומשום זה נבחן הימין ללבן, אבל או"א שאין מקבלים חכמה לשמאל שלהם, ואין השמאל בצבע אדום, לא שייך להבחין את הימין ללבן, וע"כ נבחנים בלי צבע לגמרי. ואע"פ שלעת גדלות נעשים או"א וישסו"ת לפרצוף אחד ועולים לא"א, ואו"א משפיע חכמה לישסו"ת, א"כ יש בהם צבע, אמנם נתבאר לעיל, שאחר שהשפיעו חכמה לישסו"ת, מיד חוזרים למדרגתם, לחסדים מכוסים, וע"כ תכף מתבטל הצבע מהם, וז"ש, אלא כמא דאצטבע לפום שעתא במדידו דבוצינא דקרדינותא, והדר סלקא לאין סוף בסתירו דגניז, דהיינו לעת גדלות כשאו"א מקבלים חכמה מחכמה סתימאה דא"א בשביל ישסו"ת, והם מצטבעים בהכרח, הרי זה רק לפי שעה, ומיד חוזרים לקבל חסדים מאין סוף בסתר הגנוז, דהיינו הנעלם מחכמה. וזה מטעם היותם בסו"ה כי חפץ חסד הוא, כמ"ש לעיל, וז"ש (באות רל"ה) האי חדרא קדמאה כד סלקא משחתא, אחרי שעלתה המדה, דהיינו אחר שהשלימו השפעת החכמה לישסו"ת, אתעברא צביעו דגוונא, כי חזרו לבחינת אוירא דכיא, שלא שייך בו צבע לבן אדום ירוק, ואתטמר שנתקנו בחסדים מכוסים, ולא אתחזי ביה גוון כלל. וע"כ אין נראה בהם גוון. ולא עוד, אלא אפילו ישסו"ת שהם מקבלים החכמה, אינם מקבלים בשביל עצמם, כי להיותם ז"ת דבינה, גם הם בוחרים יותר בחסדים, אלא שצריכים להשתלם בחכמה כדי להשפיע חכמה לזו"ן.ואחר שהשפיעו חכמה לזו"ן חוזרים גם הם לחסדים מכוסים.
וז"ש כדין בארבע סטרין, אתחזיין בטמירו ואתכסיין באתגליא. שבב' סטרין, שהם דרום צפון, שה"ס י"ה, שבהם נראה החכמה, כי הם עולים ומקבלים חכמה מחכמה סתימאה, כנ"ל, הרי היא נראית שם בסתר, כי אחר המשכת החכמה הם חוזרים לחסדים מכוסים ונעלמים מחכמה, כנ"ל, וב' סטרין מזרח מערב, שהם ו"ה, דהיינו ז"א ומלכות. שבהם מתגלה החכמה, אבל בהם צריכה להיות החכמה מכוסה, כי אסור במקומם להמשיך החכמה, אלא מקבלים החכמה ממטה למעלה, דהיינו בשיעור שהמשיכו או"א וישסו"ת, ונמצא שאע"פ שהחכמה היא באתגלייא בז"א ומלכות, עכ"ז ואתכסיין, שאסור להמשיך החכמה למקומם. אלא רק ממטה למעלה. ארבע אתוון, וה"ס ד' אותיות י"ה ו"ה אשר בי"ה אתחזיין בטמירו, ובו"ה אתכסיין באתגלייא. כנ"ל. ואינון אהיה אשר אהיה. כי אהיה אשר אהיה, ה"ס חכמה בינה דעת, שהאהיה הראשון הוא חכמה, שהיא או"א. אשר, היא בינה שהיא ישסו"ת. והאהיה האחרון, היא דעת, שהיא זו"ן שעלו לבינה. ולפי הנ"ל נמצא שאהיה אשר, שהם או"א וישסו"ת שה"ס י"ה, אתחזיין בטמירו. והאהיה האחרון שהם דעת שה"ס זו"ן, חם אתכסיין באתגלייא.