זהר

רלה) א״ל, כיון דבר נש בההוא עלמא, מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה, ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה, וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא, זכאה חולקך, ת״ח תיאובתא דשטן לא הוה, אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא, דכיון דחזי ההוא שטן, דלבושא דיליה אתדחיא, ולא אתחשיב, על דא אסטי ליה. מאי טעמא. בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר, מיד לבושא דזוהמא, ועבידתא דההוא שטן, יתבטל ויעבר מעלמא, ולא ניחא ליה לשטן.

פירוש הסולם

רלה) א״ל כיון דב״נ וכו׳: אמר לו כיון שהאדם בעולם ההוא, איזה תועלת יש לשטן להסטין עליו. ולא די לו שהוציא נשמתו והרגו. אמר לו, אהה חסיד קדוש, אשרי חלקך. בוא וראה תשוקתו של השטן לא היה, אלא כדי שלא יתלבש, צדיק הזה, יהושע בן יהוצדק, בלבוש טהור וקדוש, כיון שראה השטן, שלבוש שלו נדחה ולא נחשב, דהיינו בגדים הצואים, על זה השטין עליו. מהו הטעם. הוא משום שאם יתלבש בלבוש יקר ההוא, מיד הלבוש דזוהמא, ופעולת השטן יתבטל ויעבור מן העולם. וע״כ, לא רצה בזה השטן.