זהר

רלד) זכאה איהו, מאן דעביד ונטיר ארחוי ושבילוי, בגין דלא יתדבק ביה, היינו דכתיב ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה, כמה דאיהי אמרת ליה בכל יומא, דהא רוח מסאבא, יצר הרע, איהו מפתי ליה לב"נ, בכל יומא, לשכב אצלה, גו גיהנם, ולאתדנא תמן, להיות עמה.

פירוש הסולם

רלד) זכאה איהו מאן וכו': אשרי הוא, מי שעושה מעשים טובים, ושומר דרכיו ושביליו כדי שלא יתדבק בו ביצר הרע, היינו דכתיב, ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה, שלא שמע מה שהיא אמרה לו בכל יום ויום, כי רוח הטומאה שהוא יצר הרע, מפתה את האדם בכל יום ויום. לשכב אצלה, תוך הגיהנם, ולהיות נידון שם להיות עמה.