זהר

רלד) תא חזי, צלותא דבר נש מעומד, בגין דתרי צלותא נינהו: חד מיושב, וחד מעומד, ואינון חד. לקביל תרין דרגין: תפלה של יד ותפלה של ראש. לגבי יום ולילה, וכלא חד. אוף הכא, תפלה מיושב לגבי תפלה של יד, לאתקין לה כמה דאתקין לכלה, וקשיט לה לאעלא לחופה, הכי נמי מקשטין לה, ברזא דרתיכאה ומשירייהא, יוצר משרתים ואשר משרתיו, והאופנים וחיות הקדש וכו'.

פירוש הסולם

רלד) תא חזי צלותא וכו': בוא וראה, תפלתו של האדם הוא מעומד, כי שני מיני תפלות הן, אחת היא מיושב ואחת היא מעומד, והם אחד, להיותם כנגד שתי מדרגות שהן תפלה של יד ותפלה של ראש, או יום ולילה, והם אחד. היינו כנגד מדרגת ז"א המכונה תפלה של ראש או יום, וכנגד מדרגת הנוקבא המכונה תפלה של יד או לילה, והם אחד בזווג, אף כאן, תפלה מיושב דהיינו התפלה דיוצר שלפני השמנה עשרה, הוא אל התפלה של יד, דהיינו אל הנוקבא, לתקן אותה, כמו שמתקנים את הכלה ומקשטים אותה להכניסה לחופה, כן מקשטים את הנוקבא, בסוד המרכבות והמחנות המרומזים בהמלות יוצר משרתים ואשר משרתיו עומדים וכו', והאופנים וחיות הקדש וכו' ששבחים אלו, הם לקשט את הנוקבא, דהיינו להמשיך לה ג"ר משמאל ולהביאה לזווג בשמנה עשרה.