זהר

רלד) בההוא זמנא דאתכסייא מניה, איהי אמרת לישראל, דיתקנון צלותין במאכלין טבין מפקודין דעשה. דצלותא שקילא ככל פקודין. בההוא זמנא, יימא קב״ה לישראל, ועשה לי מטעמים ברעותא דשכינתא, כאשר אהבתי מפקודין דעשה. ותקנת שכינתא עם ישראל מאכלין דצלותין דאינון קרבנין.

פירוש מעלות הסולם

רלד) בההוא זמנא דאתכסייא וכו׳: ​בעת ההיא שהשכינה שהיא מלכות מתכסה ממנו היינו מז"א, ומפסיקה את הארת הזווג מכל וכל, היא אומרת לישראל, שיתקנו תפלות ממאכלות טובות של מצות עשה שהם ממשיכים חסדים מכוסים, מפני שהם באים מחג״ת דז״א, כי תפלה שקולה ככל המצות, (זהר ויקהל אות קנ״ד קנ״ה) בעת ההיא יאמר הקב״ה שה״ס הקו האמצעי, אל ישראל ועשה לי מטעמים, ברצון השכינה שהיא המלכות, שהחסדים יאירו בהארת ג״ר שהיא חכמה, ואין הארת חכמה מגולה אלא במלכות או בתנהי״ם שמחזה ולמטה דז״א שהם שייכים למלכות, כאשר אהבתי ממצות עשה, שמקומם בחג״ת, כי כל כחם של שס״ה לא תעשה שהם התקונים להעלים החכמה שממעלה למטה ולהמשיכה רק בדרך עליה ממטה למעלה, בא מחג״ת דז״א ששם הקו האמצעי הפועל כל אלה. (כנ״ל אות רכ״ח ד״ה וזה אומרו) ומתקנת השכינה שהיא המלכות, מאכלות מן התפלות שהם במקום קרבנות. כמשחז״ל (ברכות כו:) תפלות כנגד תמידין תקנום.