זהר

רלג) א״ר יצחק לר׳ שמעון, אי ניחא קמי דמר, הא דתנינן דכתיב וצדיק יסוד עולם, מאן דאמר, דעל שבעה קיימין קיימא עלמא. ומאן דאמר, על חד קיימא עלמא, היך מתיישבן מלי. אמר ליה, כלא מלה חד הוא, דהא ז׳ אינון, ובהו אית חד קיימא, דאקרי צדיק, וקיימי עליה, ועלמא בהאי אתקיימא. וכד אתקיימא עלמא עליה, כאלו אתקיים על כלהו שבעה. וע״ד כתיב, וצדיק יסוד עולם. והא אוקימנא מלי בכמה אתר.

פירוש הסולם

רלג) אמר ר׳ יצחק וכו׳: אר״י לר׳ שמעון, אם לפני אדוני טוב, זה שלמדנו, שכתוב, וצדיק יסוד עולם, יש מי שאומר, שעל שבעה עמודים העולם עומד, ויש מי שאומר, שעל עמוד אחד העולם, שהוא יסוד, שעליו נאתר וצדיק יסוד עולם, איך מתישבים הדברים שלא יהיו סותרים זא״ז. אמר לו הכל דבר אחד הוא. כי שבעה הם, דהיינו ז״ס חג״ת נהי״מ, ובהם יש עמוד אחד שנקרא צדיק, שהוא יסוד, והשבעה עומדים עליו, והעולם מתקיים על ידו. וכשנתקיים העולם על ידו, הוא כאלו מתקיים על כל השבעה. כי היסוד כולל בעצמו כל ז״ס חג״ת נהי״מ. וע״כ כתוב, וצדיק יסוד עולם. וכבר העמדנו הדברים בכמה מקומות.