רלב) והנה הענין הוא, במה שנתבאר אצלינו בענין קין והבל בפרשת בראשית, שרוב הנשמות באות, מבחינות חו"ג המתפשטות בגופא דז"א, ולא מן הדעת עצמו, אמנם הטפות הנזרקות ע"י שכבת זרע לבטלה, הם מתאות הזכר לבדו, שנתעורר דעתו אל הזווג, והוציא הטפות ההם מלמעלה מן הדעת עצמו העליון, ולא מצא את נוקביה מוכנת לכך בעולם האצילות, כי ירדה למטה ע"י הפגם, ואז יצאו לחוץ, ולקחום הנקבות של הקליפות, ונצטיירו בגופם והולידום. והם שדין רוחין לילין, ונקראים נגעי בני אדם.
רלב) הטפות ההם מלמעלה מן הדעת עצמו העליון ולא מצא את נוקביה מוכנת לכך וכו'. כבר נתבאר זה לעיל אות רט"ו ד"ה שהנשמות עש"ה, כי זו"ן פב"פ במוחין דהולדה באים רק מו"ק דחיה, המאירים לרחל לבד. והממשיך מבחינת דעת, פירושו מג"ר דחיה, שאין לז"א נוקבא מוכנה שתקבל ג"ר דחיה, משום שאו"א הפנימים נגנזו.