זהר

רלב) שועה איהו יתיר מתפלה, דצווח ברעותא דלבא לקמיה מריה. ובגין דשוי רעותא יתיר, כתיב ביה האזינה, כמאן דארכין אודניה גבי ההיא מלה, ועם כל דא שתיק, ולא בעי למיעבד רעותיה. אבל דמעה, איהי בלבא וברעותא דכל גופא, ובגין כך כתיב ביה, אל דמעתי אל תחרש.

פירוש הסולם

רלב) שועה איהו יתיר וכו': שועה היא יותר חשובה מתפלה, שצועק ברצון הלב לפני אדונו. ומשום ששם רצונו יותר, כתוב בה האזינה. שפירושו, כמי שמטה אזנו אל הדבר. ועם כל זה שותק, ואינו רוצה לעשות רצונו. אבל דמעה היא בלב וברצון כל הגוף, ומשום זה כתוב בה, אל דמעתי אל תחרש.