פירוש הסולם
רלב)
ואנא לא חיישנא וכו': ואני איני מתחשב בזה, אלא שאני רוצה להיות אצלך בשפלות, ואתה תשלוט עלי. ועל כן, אע"פ שאהיה אצלך יותר בשפלות, אני וצבאותי, נגילה ונשמחה בך. שמחה ורצון יש לנו להיות אצלך, ולא להפרד ממך, כי כל שמחה ורצון אינם אלא בך. כי אין שמחה ורצון לאשה אלא בבעלה, ולא באמה ובאביה. לפיכך, הביאני המלך חדריו, ולא קבלתי שמחה ורצון אלא בך.
ביאור המאמר. נודע שב' מצבים הם במלכות. שבמצב הא', היתה בסוד ב' המאורות הגדולים, שהיתה גדולה כמו ז"א, כי שניהם היו מקבלים ממקור אחד, מן הבינה, אלא ז"א היה מקבל מקו ימין של הבינה, והמלכות היתה מקבלת מקו שמאל של הבינה. ובהיותה מקבלת משמאל בלי ימין, שה"ס חכמה בלי חסדים, לא היתה יכולה לעמוד בו, מפני שהחכמה אינה מאירה בלי חסדים, שז"ס קטרוג הירח, עד שנאמר לה לכי ומעטי את עצמך, דהיינו שבאה למצב הב' להיות נקודה תחת היסוד דז"א. והמסך דחזה דז"א ממעט אותה עם הדינים שבו, ומשפילה, שלא תוכל לקבל עוד כלום מן הבינה, וע"כ אין לה מעצמה כלום, אלא מה שמקבלת מז"א בעלה. ואע"פ שבמצב הב' הזה נמצאת המלכות במיעוט, אבל כנגד זה, היא מקבלת עתה חכמה וחסדים מז"א בעלה והיא מאירה בכל השלמות. משא"כ כשהיתה במצב הא'. אע"פ שהיתה במדרגה גדולה שהיתה מקבלת מן הבינה עצמה, עכ"ז לא יכלה להאיר שם מחמת חסרון החסדים. ולפיכך בחרה במצב הב'
(עי' כל זה בזהר בראשית א', מאות ק"י עד אות קט"ו). וז"ש
(באות ר"ל) ואע"ג דאמרת דא, היינו שאמרה לז"א, משכני אחריך נרוצה,
בעאת לאשתבחא לגביה דאע"ג דאיהי תחותוי בשחותא לגבי אמצעיתא דא' ושכיבת תחותיה. דהיינו במצב הב', שהמלכות נמצאת תחת מדרגת ז"א בשפלות, שאין לה מעצמה כלום, רק מה שנותן לה ז"א,
אמרת לאו אנא בכך, שאיני כל כך שפלה,
ואע"ג דאנא לגבך הכי, אע"פ שאני תחתיך בשפלות,
הביאני המלך חדריו, אנא בעילויא וחביבו לגבי מלכא עלאה בלא שחותא וכו' דהיינו במצב הא', שהמלך העליון, שהוא בינה, הביאה בחדריו, וקבלה מהקו השמאל דבינה, והיתה אז גדולה כמו ז"א בלי שפלות ומיעוט. וז"ש
(באות רל"א) וההוא דעאל לגביה אנא איהי. ואותו שנכנס אליו לקבל חכמה, מהקו השמאל שלו, אני הוא ולא אחר, כי ז"א לא קבל מבינה, אלא חסדים בלבד.
ובגין כך אנא בתושבחתא סגי וכו' אע"ג דאנא בשחותא לגבך, ובשביל זה, אע"פ שאני נמצאת במצב הב' הזה במיעוט ובשפלות, אני מרגישה את עצמי בשבח גדול ובחשיבות יקרה, מזמן של המצב הא' וז"ש
(באות רל"ב) ועל דא אע"ג דאהא יתיר בשחותא, אע"פ שבמצב הזה אהיה יותר בשפלות,
אנא וחיילי נגילה ונשמחה בך, חדוה ורעוא אית לון וכו' כי עתה שנתמעטה ובאה במצב הב', יש לה שמחה ורצון, דהיינו חכמה וחסדים,
דהא לית חדוה ורעו לאתתא אלא בבעלה, ולא באמא ואבוה. כי בהיותה בקו שמאל דבינה, שה"ס אמא, לא היו לה שמחה ורצון. מפני שהחכמה אינה מאירה בלי חסדים כנ"ל, אבל במצב הב', כשבאה תחת בעלה ז"א, יש לה שמחה ורצון, שהוא חכמה וחסדים. שהוא כל השלמות.
