זהר

רלב) ועל דא כתיב עני ורוכב על חמור, עני הוה בקדמיתא, ורוכב על חמור, כמה דאוקימנא, אינון כתרין תתאין דעמין עע״ז, דקטיל קב״ה בוכרא דלהון במצרים, הה״ד וכל בכור בהמה, והא אוקימנא מלי. כביכול צדיק ונושע הוא, הוא ודאי יתיר מכלא. בגין דעד השתא שארי צדיק בלא צדק, והשתא דיזדווגון כחדא, צדיק ונושע הוא, דהא לא יתיב בסטרא אחרא. תאנא, הצדיק אבד ואין איש שם על לב וגו׳. האי קרא קשיא, הצדיק אבד, נאבד מבעי ליה, מהו אבד. אלא אבד ממש, ומאי אבד. אבד למטרוניתא, ואתדבק באתר אחרא, דאקרי שפחה.

פירוש הסולם

רלב) ועל דא כתיב וכו׳: ועל זה כתוב, עני ורוכב על חמור, כי עני היה מתחילה, ורוכב על חמור, כמו שהעמדנו, שהוא כתרים התחתונים של העמים עכו״ם, שהקב״ה הרג הבכור שלהם במצרים, שהם נקראים חמור, ז״ש וכל בכור בהמה. וכבר העמדנו הדברים. כביכול, צדיק ונושע הוא, שהוא נושע ודאי יותר מכל. משום שעד עתה היה שורה הצדיק, שהוא יסוד, בלא צדק, שהיא מלכות, ועתה שיזדווגו יחד, צדיק וצדק, צדיק ונושע הוא, כי אינו יושב עוד בסטרא אחרא. למדנו, הצדיק אבד ואין איש שם על לב וגו'. מקרא זה קשה, אומר הצדיק אבד, נאבד היה צריך לומר, מהו אבד. ומשיב, אלא אבד ממש. ומה אבד. אבדה המלכה, ונתדבק במקום אחר שנקרא שפחה.