זהר

רלב) דהכי אוקמוהו קדמאין, לעולם לא חזא חמה פגימותא דסיהרא. דבזמנא דחמה נפקא ממזרח, סיהרא חזרת אנפהא מיניה כגוונא דא .... ובגין דא אמר בלעם הרשע, לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, עמל ואון: סמא״ל ונחש.

פירוש מעלות הסולם

רלב) דהכי אוקמוהו קדמאין וכו׳: כי כך העמידו הראשונים (ר״ה כג:) לעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה. כי בעת שהחמה יוצאת ממזרח, הלבנה מחזירה פניה ממנה, כעין זה: ..., ומשום זה אמר בלעם הרשע לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל. עמל ואון הם: סמא״ל ונחש.
פירוש: סוד חמה ולבנה, הם ז״א ומלכות נוקבא הנפרדת מז״א. ויש להם ב׳ מצבים: מצב א׳ הוא כשהם בסוד שני המאורות הגדולים, שהנוקבא היתה קומתה שוה לז״א וגדולה כמוהו, ואז קטרגה הלבנה ואמרה אי אפשר לב׳ מלכים להשתמש בכתר אחד שהוא בינה. כי ז״א קבל חסדים מימין של בינה בלי חכמה, ומלכות קבלה חכמה דשמאל מבינה בלי חסדים, ונודע שאין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים, שלכן נקפאה החכמה ונעשתה לחושך בלי אור, ולא היתה יכולה המלכות שהיא הלבנה להאיר במצב זה. ואז נאמר לה לכי ומעטי את עצמך, דהיינו שתמעט עצמה מן המדרגה הגדולה להיות שוה עם מדרגת ז״א, ולקבל מבינה, אלא שתרד למטה מכל מדרגת ז"א, ולקבל כל אורותיה ממנו, וכיון שמקבלת אורותיה מז״א שה״ס הקו האמצעי נמצאת החכמה שנותן לה כלולה בחסדים ויכולה להאיר לתחתונים הן חכמה והן חסדים, וזהו המצב הב׳ בסוד המאור הקטן.
וזה אומרו דהכי אוקמוהו קדמאין לעולם לא חזא חמה שה״ס ז״א בעת שבאו זו"ן למצב הב׳. פגימותא דסיהרא דהיינו חסרון החכמה שבמלכות, דבזמנא דחמה נפקא ממזרח ומאיר בגבורתו דהיינו בעת הזווג עם המלכות בסו"ה והוא כחתן יוצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח, סיהרא חזרת אנפהא מיניה וכו׳ היינו הפנים שלה שהיא חפצה חכמה, מסתירה אז כי בשעה שמלכות מזדווגת עם ז״א נמצאים שניהם בבחינה אחת, וכמו שז״א הוא בבחינת חסדים מכוסים שמקבלם מאו״א עלאין, אף המלכות היא בחסדים מכוסים מחכמה כמוהו. ובגין דא אמר בלעם הרשע וכו׳ זה המשך וסיום מאות הקודם.