זהר

רלא) בההיא שעתא, קרא ליופיא"ל רב ממנא, ולחמשין ותלת רתיכין קדישין דתחות ידיה, דאתמנון בשמושא דאורייתא, וכל רתיכא ורתיכא מני ליה, להאי רתיכא על פרשתא פלניא, דבשבת פלוני. ורתיכא פלוני, על פרשתא פלניא, דשבת פלוני. וכל חד וחד, משמשא לאורייתא, דההוא שבת דיליה. ואסיר לן לערבא אלין באלין, ולא לאעלא רתיכא ברתיכא דחבריה, אפילו כמלא נימא. ואפילו בחד תיבה, או אפילו באת חד, אלא כל חד וחד, כמה דפסיק לון קב"ה, וכמה דמני לון באינון פרשיין, כל חד וחד על מטריה.

פירוש הסולם

רלא) בההיא שעתא קרא וכו': בשעה ההיא קרא הקב"ה ליופיאל הממונה העליון, ולנ"ג מרכבות הקדושות שתחת ידו, שהם כנגד נ"ג פרשיות שבתורה, שנתמנו בשמוש לתורה, וכל מרכבה ומרכבה נתמנתה, מרכבה זו, על פרשה פלונית שבשבת פלוני, ומרכבה פלונית, על פרשה פלונית שבשבת פלוני. וכל אחת ואחת משמשת אל התורה של השבת שלה, ואסור לנו לערב אלו באלו ולא להכניס מרכבה במרכבה אחרת אפילו כמלא שערה, ואפילו בתיבה אחת, או אפילו באות אחת, אלא כל אחת ואחת כמו שפסק אותם הקב"ה, דהיינו כמו שנתעטרו לפניו, כנ"ל בסמוך. וכמו שהפקיד אותן, את המרכבות, על פרשיות האלו, כל אחת ואחת על משמרתה.