זהר

רלא) א"ר יהודה, כל אלין שבטין, תקונין דלתתא אינון, וכלהו כגוונא דלעילא. ת"ח, כי שכור שכרתיך, לנסבא מניה גופא, ומאן איהו תורה. שכור שכרתיך, לך, לגופך ממש. שכור שכרתיך, לאולדא דיוקנך.

פירוש הסולם

רלא) א"ר יהודה וכו': אר"י, כל אלו השבטים הם תקונים שלמטה, דהיינו של הנוקבא, וכלם נתקנו כעין שלמעלה, בינה.
ת"ח, כי שכור שכרתיך: היינו לקחת ממנו גוף, ומי הוא, הוא תורה. שכור שכרתיך, היינו לך, לגופך ממש. שכור שכרתיך, היינו להוליד צורתך.
פירוש. כי הוקשה לו כפל המלות, שכור שכרתיך. והנה נתבאר לעיל (באות ר"י) שלאה ה"ס בינה, והזווג היה עם חכמה שע"כ נאמר וישכב עמו בלילה הוא, ולא נאמר יעקב, ואלי תבא, הפירוש הוא לעלות למ"ן. וז"ש כי שכור שכרתיך, היינו שכיריות הרבה. א) לקחת ממנו מן חכמה גוף, שהוא תורה. דהיינו יששכר שהוא מרכבה לתורה יותר מכל השבטים (כנ"ל באות קצ"ו) ונופל השכירות על הזווג עם החכמה בסבתו. ב) שכור שכרתיך לך לגופך ממש. שהשכירות הוא על גופו של יעקב דהיינו שיעלה למ"ן לזווג חכמה ובינה (כמ"ש לעיל דף פ"ט ד"ה ועד ע"ש). ג) שכור שכרתיך, להוליד צורתך. שהשכירות הוא על לידת הצורה, דהיינו להוליד בן. וכל אלו ג' שכירות נכללות בכפל המלות שכור שכרתיך.