זהר

רלא) ת"ח, הכי א"ר אלעזר משמיה דאבוי, אמרו ישראל קמי קודשא בריך הוא, מיומא דנפלנא בגלותא, קב"ה שביק לן בגלותא, ואנשי לן. הדא הוא דכתיב, ותאמר ציון עזבני יי' ויי' שכחני. אמרה שכינתא, התשכח אשה עולה, וכי ישראל דאקרון בנין, כמה דאת אמר, בנים אתם ליי' אלהיכם. מרחם בן בטנה, כד"א, ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת. גם אלה תשכחנה, דכתיב, אלה תולדות השמים והארץ. ואנכי לא אשכחך, מכאן, דקב"ה לא שביק לון לישראל לעלמין.

פירוש הסולם

רלא) ת"ח הכי אמר וכו': בוא וראה, כך אמר ר' אלעזר משמו של אביו. אמרו ישראל לפני הקב"ה, מיום שנפלנו בגלות, הקב"ה עזב אותנו בגלות, ושכח אותנו. ז"ש, ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני. אמרה השכינה, התשכח אשה עולה, וכי ישראל הנקראים בנים, כש"א בנים אתם לה' אלקיכם, וכי אפשר לשכוח אותם. מרחם בן בטנה, הוא כש"א, ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת. גם אל"ה תשכחנה, שכתוב, אלה תולדות השמים והארץ. ואנכי לא אשכחך. מכאן שהקב"ה אינו עוזב את ישראל לעולם.