זהר

רלא) תרעה תרביץ, לאו דא כדא. גלותא דבבל, דאיהי זמן זעיר, קארי ביה תרעה. ועל גלותא דאדום, דאיהו זמן סגי, קארי ביה תרביץ. וע"ד תרין זמנין איכה איכה. ותו תרעה תרביץ, ירעה מבעי ליה, ירביץ מבעי ליה אוף הכי, דהא על ישראל אמרת. אלא איהי אמרת על נפשה איכה תרעה כלתך לבנהא בגלותא, דיהון בין שאר עמין. איכה תרביץ בצהרים, היך תטיף איהי עלייהו טלין ומיין, גו חמימו דצהרים.

פירוש הסולם

רלא) תרעה תרביץ לאו וכו': שואל, תרעה תרביץ אין זה כזה, ומה השינוי ביניהם, ומשיב גלות בבל שהוא זמן מועט קורא עליו תרעה. ועל גלות אדום שהוא זמן מרובה קורא עליו תרביץ. וע"כ ב' פעמים איכה איכה. ועוד. תרעה תרביץ, ירעה היה צריך לומר, וגם כן ירביץ היה צריך לומר, שהרי על ישראל אמרה זה. ומשיב, אלא היא השכינה, על עצמה אמרה זה, איכה הכלה שלך שהיא השכינה תרעה לבניה בגלות, שיהיו בין שאר העמים. איכה תרביץ בצהרים, איך תטיף עליהם טללים ומים, דהיינו חסדים, תוך החום שבצהרים, דהיינו בזמן שליטת הדינים.