זהר

רלא) והיינו רזא דתנינן, יי׳ יי׳ פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני, פסיק טעמא בגווייהו, כגון אברהם אברהם. יעקב יעקב. שמואל שמואל. כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה, דלא פסיק טעמא בגווייהו. מ״ט. אברהם אברהם, בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני, ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא.

פירוש הסולם

רלא) והיינו רזא דתנינן וכו׳: והיינו הסוד שלמדנו. הויה הויה, מפסיק טעם ביניהם, דהיינו שיש קו מפסיק בין הויה הא' להויה הב'. וכן בכל מקום שנזכר שם ב׳ פעמים פוסק טעם ביניהם, כמו, אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל בכלם מפסיק טעם ביניהם, בין שם הא׳ לשם הב'. חוץ ממשה משה, שאין טעם מפסיק בין משה הא׳ למשה הב׳. מהו הטעם. הוא כי אברהם אברהם הנזכר ב׳ פעמים, יורה, שאברהם הב׳ שלם, ואברהם הא׳ אינו שלם. כי עתה נשלם בעשרה נסיונות. ומטרם זה לא היה שלם. ומשום זה מפסיק הטעם ביניהם, להורות, כי עתה אינו כמו מקודם לכן.