זהר

רלא) והכי חוליא, לית פחות מתלת כריכן, ודא שכינתא, דאיהי בת יחידא, קשורא בשין דשבת. איהי אות דתפילין, קשורא בשין דתפילין, דאיהי תלת ענפי דאבהן. ודא י״ש דשד״י, אשתאר דלי״ת למהוי ארבע בתי דתפילין. בהאי קשורא, אתקשר ש״ד בשלשלת, בקשורא דתפילין. בזמנא דאיהו קשיר, אם יצילהו אלוה, יפטור גרמיה משלשלאה דמלכא.

פירוש מעלות הסולם

רלא) והכי חוליא לית וכו': וכן כל חוליא שבציצית, אינה פחות מג׳ כריכות. וזה היינו החוליא ביחד כל ג', רומזת אל השכינה, שהיא בת יחידה, היינו מלכות, מקושרת בש׳ של שבת. ושבת נקרא אות. וכן היא אות של התפלין הנקראים אות. מקושר בש׳ של התפלין. כי היא כוללת שלשת ענפי אבות היינו נה״י שהם ענפי חג״ת הנקראים אבות. וזה י״ש של שם שדי. כי י׳ רומזת למלכות וש׳ לנה״י הכלולים בה. נשארת אות ד׳ להיות ד׳ הבתים של התפלין. בקשר זה מתקשר ש״ד בכבלים, היינו הקשר של התפלין בעת שהוא קשור, אם יצילהו ה׳. יפטור את עצמו מן הכבלים של המלך. (ועי׳ בהקדמת התקונים דף ב׳).