זהר

רכ) עד לבתר מה כתיב, ותרא האשה כי טוב העץ למאכל, וכי תאוה הוא לעינים, ותקח מפריו ותאכל. קבילת ליה ברעותא, ותתן גם לאישה עמה הא כדין היא אתערא לגביה בתיאובתא לאתערא ליה רעותא ורחימו, דא מלה לאחזאה עובדא לבני נשא כגוונא דלעילא.

פירוש הסולם

רכ) עד לבתר מה כתיב, ​ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וגו', קבילת ליה ברעותא: עד שבאה למה שכתוב אח"כ, ותרא האשה וגו' שקבלה את היצה"ר ברצון ובתאוה, ותתן גם לאישה עמה, הא כדין היא אתערא לגביה בתיאובתא, לאתערא ליה רעותא ורחימו, ותתן גם לאשה עמה, כי נתעוררה אז לבעלה בתאוה, להתעורר אליו ברצון ובאהבה, דא מלה לאחזאה עובדא לבני נשא כגוונא דלעילא, דבר זה דהיינו הכתובים הללו, הוא להורות המעשה לבני אדם, כפי שהוא למעלה, דהיינו בזו"ן העליונים. כלומר אע"פ שהכתובים מדברים למטה באדם וחוה, מ"מ רומזים בעיקר על זו"ן העליונים, אשר בני אדם צריכים לכוון מעשיהם אליהם.