זהר

רכ) והאי לחם עני אקרי מצה, נוקבא בלא דכורא, מסכנותא הוי, אתקריבו לגבי מצה בקדמיתא, כיון דקריבו לון יתיר, עייל לון קודשא בריך הוא, בדרגין אחרנין, ואתחבר דכורא בנוקבא. וכדין, מצה כד אתחברת בדכורא, אקרי מצוה, בתוספת וא"ו, הה"ד כי המצוה הזאת, בגיני כך, מצה בקדמיתא, ולבתר מצוה.

פירוש הסולם

רכ) והאי לחם עני אקרי וכו': ולחם עני זה, נקרא ​מצה, בלי ו', שהוא ז"א. כי נוקבא בלי זכר עניה היא, מטעם שמחוסרת חסדים כנ"ל בסמוך, ונתקרבו ישראל בתחילה לבחינת מצה, להיותה מדרגה הראשונה, כנ"ל, ואחר שקירבם יותר, הביאם הקב"ה במדרגות אחרות, ונתחבר הזכר בנוקבא, דהיינו שנזדווגה עם ז"א ומקבלת חסדים ממנו (כנ"ל בדבור הסמוך) ואז, מצה אחר שנתחברה עם הזכר, נקראת מצוה בתוספות ו', כי ו' רומזת על ז"א, וזהו שכתוב, כי המצוה הזאת. וע"כ במדרגתה הראשונה נקראת מצה, ואח"כ במדרגות האחרות נקראת מצוה.