זהר

רכ) אבל מאן עבד שלימו כדקא יאות דא משה. דכיון דאמר קב"ה סרו מהר מן הדרך וגו'. עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו. מיד מה כתיב ויחל משה את פני ה' אלקיו וגו'. עד דאמר ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת. ואע"ג דכלהו חטו, לא זז מתמן, עד דאמר ליה סלחתי כדברך.

פירוש הסולם

רכ) אבל מאן עביד שלימו וכו': אבל מי עשה בשלמות כראוי, זה משה. כיון שאמר לו הקב"ה​ סרו מהר מן הדרך וגו', מיד מה כתוב, ​ויחל משה את פני ה' אלקיו וגו' עד שאמר ​ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת. ואף על פי שכולם חטאו לא מש משם עד שאמר לו סלחתי כדברך. ויש כאן השמטת המעתיק, והכי גרסינן לא זז מתמן עד דמחל קב"ה לישראל הה"ד ​וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו וכתיב ​ויאמר ה' סלחתי כדברך. כי כן גרסינן בזהר פרשת ויקרא דף י"ד ע"ב (דפו"י) ע"ש. והוא מוכרח, כי לא יתכן שלא יביא הכתוב של מחילה הנאמר בעגל, ויביא רק הכתוב, סלחתי כדברך, הנאמר במרגלים.