זהר

רכ) ובאינון נשמתין דעאלין בההיא חיה, נפקי כמה עופי דפרחן וטאסן כל עלמא, וכד נשמתא נפקא להאי עלמא, ההוא עופא, דפרח ונפק בהדי האי נשמתא מההוא אילנא, נפק עמיה. כמה נפקן בכל נשמתא ונשמתא, תרין: חד מימינא וחד משמאלא. אי זכי אינון נטרין ליה, דכתיב כי מלאכיו יצוה לך. ואי לא, אינון מקטרגי עליה. אמר רבי פינחס, תלתא אינון דקיימי אפוטרופסין עליה דב"נ כד זכי. דכתיב אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו: אם יש עליו מלאך, הא חד. מליץ, תרי. אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו. הא תלת.

פירוש הסולם

רכ) ובאינון נשמתין דעאלין וכו': ועם אלו הנשמות הנכנסות באותה החיה, שהיא המלכות, יוצאים כמה עופות, דהיינו מלאכים, הפורחים ומשוטטים בכל העולם. וכשנשמה יוצאת לעולם הזה, העוף ההוא, שפרח ויצא עם הנשמה הזו מאותו האילן, יוצא עמו. כמה מלאכים יוצאים עם כל נשמה ונשמה. שנים, אחד מימין ואחד משמאל. אם זוכה הם שומרים אותו. שכתוב,​ כי מלאכיו יצוה לך לשמרך. ואם לא, הם משטינים עליו. אמר רבי פנחס, שלשה מלאכים הם, הנמצאים מגינים על האדם,כשהוא זוכה. שכתוב, ​אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו: אם יש עליו מלאך, הרי אחד. מליץ, הרי שנים. אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו הרי שלשה.