זהר

רכ) תחות טבוריה קיימא רישומא חד, ציורא דרישא דב"נ, אוכם וחיוור תרין שערין תליין ביה. ההוא ב"נ אתכשל באיתת גבר מיומין רחיקין, ולא תב מההוא חובא. מרעין רדפין אבתריה. וע"ד חד מאינון מרעין, דצריך לאושדא שתן ולא יכיל. דעד כען ההוא חובא תלייא בקדליה דנחש עקימא, ושליט עליה בדא. ודא לסוף יומין דסיבו.

פירוש הסולם

רכ) תחות טבוריה קיימא וכו׳: גם תחת טבורו, נמצא רושם אחד בציור ראש של אדם, ב׳ שערות לבנה ושחורה תלויות בו, ברושם. אדם זה נכשל באשת איש מימים רחוקים, ולא שב מאותו עון. מחלות רודפות אחריו. וע"כ אחת מהמחלות היא, שצריך להטיל מי רגלים ואינו יכול. כי עד עתה אותו עון תלוי על ערפו של נחש עקלתון, ובזה שולט עליו. וזהו לסוף הימים, בימי זקנה.