זהר

רכ) תנא בצניעותא דספרא, מהו עיניך תראנה ירושלם נוה שאנן. וכי ירושלם נוה שאנן הוא, והא כתיב צדק ילין בה. ובאתר דאשתכח צדק, לאו שקיט, ולאו שאנן הוא. אלא עיניך תראנה ירושלם נוה שאנן, נוה שאנן, לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי, עינא דלא נטיל מאשגחותא דא, לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב, עינך תראינה חסר יו״ד, ולא עיניך. ומה דאמר ירושלם ולא ציון, הכי אצטריך, לאכפייא לדינא, דאשתכח בה ולרחמא עלה.

פירוש הסולם

רכ) תנא בצניעותא דספרא וכו׳: למדנו בספרא דצניעותא, מהו, עיניך תראנה ירושלים נוה שאנן. וכי ירושלים היא נוה שאנן, והרי כתוב, צדק ילין בה, שהוא דינים הנקראים צדק. ובמקום שנמצא צדק אין שם שקט ולא שאנן. ומשיב, אלא עיניך תראנה ירושלים נוה שאנן, הנה נוה שאנן, נאמר לעתיק יומין. כי העין ההיא של עתיק יומין שהיא כולה לבנה (כנ״ל אות מ״ו) היא שקטה ושאננה שאין משם דין כלל. שהיא עין הרחמים, עין שאינה נוסעת מהשגחה זו של רחמים להשגחה אחרת של דין. ומשום זה כתוב, עינך תראנה חסר י', ולא כתוב עיניך. כי שתי עינים דא״א נחשבות לאחת, (כנ״ל אות מ״ב) ושיעור הכתוב הוא, שעין א״א, שהיא נוה שאנן, תשפיע ותסתכל בירושלים, שהיא המלכות. ומה שאומר ירושלים, ולא ציון, דהיינו שאינו אומר, עיניך תראנה ציון. כך צריך להיות, כדי לכפות הדין הנמצא בה, ולרחם עליה. פי׳ כי מבחינת הרחמים שבמלכות היא נקראת ציון, ומבחינת הדין היא נקראת ירושלים. וכדי להמתיק מדת הדין שבמלכות, אומר עיניך תראנה ירושלים.