זהר

רכ) ומ״ט, דהא כל אורייתא לא אית בה כרת, אלא על מצות ל״ת. מ״ט בפסח ומילה, דאינון מצות עשה כרת. אלא בגין דדרגא קא גרים, דאיהי כ״י, דאיהי פסח, ואקרי מצות לא תעשה, בעיא לאתחברא בעשה, ולאתכללא ביה מדת לילה ביום. ומאן איהו. דא צדי״ק, דאיהו מילה ומ״ע, ואתכליל במצות ל״ת מדת יום בלילה. ואי לא אתגזר בר נש לא אתחזי לקרבא לון.

פירוש מעלות הסולם

רכ) ומ״ט דהא כל וכו׳: שואל ומהו הטעם שהרי בכל התורה אין בה עונש כרת, אלא על מצות לא תעשה, א״כ מהו הטעם שבפסח ומילה שהם מצות עשה והם בכרת. ומשיב אלא משום שהמדרגה היא הגורם, דהיינו כנסת ישראל. שהיא פסח, ונקראת מצות לא תעשה וצריכים לחברה בעשה ולכלול בה מדת יום. ומי הוא. היינו הצדיק שהוא מילה ומצות עשה ונכלל במצות לא תעשה מדת יום בלילה. ואם האדם אינו נימול הוא לא ראוי לקרב ולייחד אותם.