זהר

רכ) ודא אהבת חסד, דאיהי ע״ב בחושבן, לקבל שמא מפרש ויסע ויבוא ויט. דביה וא״ו, בחושבן אח״ד. דהיינו מאמר חד, דאיהו בראשית. דאוקמוהו עליה, והלא במאמר אחד יכול להבראות.

פירוש מעלות הסולם

רכ) ודא אהבת חסד וכו': וזה הוא אהבת חסד שהיא חסד בחשבון ע״ב. נגד שם המפורש היוצא מן הפסוקים ויסע ויבא ויט, שהם ע"ב שמות (פרשת בשלח אות קע״ג) שבו וא״ו במספר י״ג כחשבון אח״ד. דהיינו י״ג מדות הרחמים, הרמוזות בג' מלים וה״ו אני וה״ו הכוללים את ע״ב שמות, בראש וה״ו ובתוך אני וקרוב לסוף וה״ו, שהם וא״ו בראשי תיבות. דהיינו מאמר אחד שהוא בראשית שהעמידו עליו חז״ל (ר״ה לא. אבות פ״ה) והלא במאמר אחד יכול להבראות.
פירוש. אהבה סתם היא אהבת חסד, והיא בחינת ז״א לבד, שה״ס ימין, וישנה אהבת דודים שפירושה היא התכללות החכמה בחסדים, ואהבה זו נמשכת בעיקרה מקו שמאל שה״ס הארת חכמה ונכללת בחסדים בסוד שם ע״ב, וזה אמרו ודא אהבת חסד באופן, דאיהי ע״ב בחושבן כי שם ע״ב הוא שם של חכמה, ומרמז כי בראשית ואהבה, ה״ס אהבת חסד ואהבת דודים שהם חכמה וחסדים יחד, ואחר הזווג שעל המלכות הנקראת חשבון מתלבשת החכמה בתוך החסדים. לקבל שמא מפרש ויסע ויבוא ויט, שבכל פסוק יש ע״ב אותיות, כי ה״ס ג׳ קוים ויש בקו ימין ע״ב אותיות ובקו שמאל ע״ב אותיות, ובקו אמצעי ע״ב אותיות, ומשילובם של ג׳ פעמים ע״ב אותיות אלו זו בזו יוצא השם של ע״ב שמות. דביה וא״ו כי בשם ע״ב ישנם ג׳ שמות בראש ובתוך וקרוב לסוף שהם בר״ת וא״ו כחושבן אחד דהיינו קומה שלימה של עשר ספירות וי״ג מדות הרחמים, דהיינו מאמר חד דאיהו בראשית וכו' כי מאמר פירושו מדרגה היוצאת על זווג דהכאה בסוד הכאת שפה אל שפה, ומתפשטת בראש וגוף.