זהר

רכט) א"ר יצחק, כד אנן יתבין לקמיה דר"ש, כלא אתמר קמיה באתגליא, ולא אצטריכנא לכל האי. א"ל, לאו ר"ש כשאר בני נשא, דכלהו קמיה, כשאר נביאי לקמי משה. עד דהוו אזלי, א"ר חייא, כתיב, התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה וגו'. האי קרא אוקמוה, והכא מאי קא מיירי. א"ר יצחק, אי בקטורא דחברייא, סמיכא לא אסמכנא, אנן מה נימא.

פירוש הסולם

רכט) א"ר יצחק כד וכו': אר"י, כשאנו יושבים לפני ר"ש נאמר הכל לפניו בגלוי ואין אנו צריכים לכל זה. דהיינו שאינם צריכים שם לכסות הדברים בשמות וכנוים. א"ל, אין ר"ש כשאר בני אדם, שכולם לפניו כמו שאר הנביאים כלפי משה. בעוד שהיו הולכים אמר ר' חייא, כתוב, התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה וגו'. מקרא זה העמידו. וכאן, בפנימיות, מה פירושו. אמר לו, אם באגודת החברים לא נתמכנו בתמיכה, בביאור המקרא הזה, אנו מה נאמר.