זהר

רכח) ביומא דא נפקי ישראל, בסימנין רשימין מגו מלכא, בגין דאינון נצחין דינא, ומאי סימנין אינון, סימני מהימנותא, חותמא דמלכא עלאה. לתרי בני נשא, דעאלו קדם מלכא לדינא ולא ידעי עלמא מאן מנייהו נצח, נפק חד לגיון מבי מלכא, שאילו לו, אמר לון, מאן דיפוק ובידוי סימנין דמלכא, הוא נצח.

פירוש הסולם

רכח) ביומא דא נפקי וכו': ​ביום הזה יוצאים ישראל בסימנים הרשומים מן המלך, דהיינו ​ד' המינים, משום שניצחו בדין. ומה הם הסימנים. הם סימני האמונה, דהיינו השכינה, חותם של מלך העליון, דהיינו ז"א, בדומה, לשני אנשים שבאו לפני המלך, לדין. ולא ידעו בני העולם מי מהם ניצח. יצא שר אחד מבית המלך, שאלו לו. אמר להם מי שיצא מבית המלך, וסימנים של המלך בידיו,הוא המנצח.