זהר

רכח) עד דהוו אזלי, סליק רבי שמעון עינוי, וחמא בר נש, דהוה רהיט ואזיל. יתבו רבי שמעון ורבי אבא. כד מטא גבייהו, אמר ליה רבי שמעון, מאן אנת. אמר ליה יודאי אנא, ומקפוטקיא קאתינא, ואנא אזילנא אטיטריה דבר יוחאי, דאתמנון חבריא במלין ידיען, ושדרוני גביה. אמר ליה אימא ברי. אמר ליה אנת בר יוחאי. אמר ליה אנא בר יוחאי.

פירוש הסולם

רכח) עד דהוו אזלי וכו': בעוד שהיו הולכים, נשא ר"ש את עיניו, וראה איש שהיה הולך ורץ. ישבו ר"ש ור"א, וחכו עליו. כשהגיע אליהם, אמר לו ר"ש מי אתה, אמר לו יהודי אני, ומעיר קפוטקיא באתי, ואני הולך לסתרו של בן יוחאי, דהיינו לשמוע ממנו נסתרות, כי החברים נמנו וביארו דברים ידועים, ושלחוני אליו, לשמוע אם יסכים עמהם, אמר לו ר"ש אמור בני. אמר לו, אתה הוא בן יוחאי. אמר לו אני בן יוחאי.