זהר

רכח) והיינו בורא מאורי האש, דאינון בהבדלה, י״ה מן איש ואשה, בתר דחאבו, ויעש י״י אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, ודא עור של נחש, לאתדכאה במה דחאב.

פירוש מעלות הסולם

רכח) והיינו בורא מאורי וכו': והיינו שמברכים במוצאי שבת בורא מאורי האש, שהם היינו מאורי האש מאירים בהבדלת י״ה שהם מאורי אור מן איש ואשה אחר שחטאו ואז נאמר ויעש ה׳ אלקים לאדם ולאשתו כתנות אור וילבישם, וזה עור של נחש, להזדכך במה שחטא.
פירוש, מוחין דפנים המאירים בשבת נקראים מאורי אור ומוחין דאחוריים נקראים מאורי אש. וביום השבת נמצאים זו״ן בזווג דגדלות פב״פ, ואז הנוקבא טפלה אל ז״א ואין לה מעצמה כלום, אלא מה שנותן לה ז״א בעלה. ואין רשות אל הנוקבא שתגלה את עצם המאור שבה מבחינת מאורי אש שהם אחוריים, כי היא צריכה להיות בבחינת המיעוט בכדי לגלות את אור הגדלות של הזווג דפנים בפנים, ובמוצאי שבת אחר שנפסק הזווג של פנים בפנים, אז יש רשות אל הנוקבא להאיר ממוחין דאחוריים שהם מאורי אש.
וזה אמרו, והיינו בורא מאורי האש המאירים במוצש״ק באורות אחוריים מן מלכות שנקראת מאור האש או אור הנר. דאינון בהבדלה י״ה מן איש ואשה שהם מאירים בצאת השבת אחר שהזווג דגדלות של פנים בפנים שהם י״ה נפסק, ונבדלו מאורי אור מלהאיר לתוך האשות שהם כתנות אור. בתר דחאבו, כי פגם חטאו של אדם הראשון, הוכר במוצאי שבת בראשית כנודע, ואז נאמר ויעש ה׳ אלקים וגו' היינו מזווג זו״ן במקומם עצמם כתנות עור וילבישם, מבחינת מלכות בתערובת של מדת הדין של בחי״ד (כמ״ש להלן) אשר צריכים לצרפה ולזככה שממנה נמשך הפסולת ודא עור של נחש, כי נתערבה מלכות דמדת הדין בכל המדרגות וצריכים לצרף וללבן אותה שהוא לאתדכאה במה דחב. כי לפני חטאו לא היה לו מבחינת האי עלמא שהוא מלכות דמדת הדין כלום (כמ״ש בזהר קדושים אות ס״ב ע״ש) ואחר שחטא נפגמה המלכות מחמת חטאו ונפלה לבי״ע וגם הוא נידון בנשירת אברים וירד עמה לעשיה ונגלה בו מלכות דמדת הדין.