זהר

רכח) וחד דאי מתעברא אתתיה, זווגא עלאה אריקת בה, נשמתא קדישא, דהאי ברית, אקרי ברית דקב"ה, ועל דא בעי לכוונא, בחדוותא דא כמה דבעי בחדוותא דשבת, דאיהו זווגא דחכימין, ועל דא, וידעת כי שלום אהלך דהא שכינתא אתיא עמך, ושריא בביתך, וע"ד ופקדת נוך ולא תחטא, מאי ולא תחטא, לשמשא קמי שכינתא, חדוותא דמצוה.

פירוש הסולם

רכח) וחד, דאי מתעברא אתתיה, זווגא עלאה אריקת בה נשמתא קדישא וא' (היינו טעם ב' למה שצריך לשמח את אשתו) שאם אשתו מתעברת מאותו הזווג, הרי זווג העליון משפיע בה נשמה קדושה. דהאי ברית אקרי ברית דקב"ה כי ברית הזה, של זווג העליון המשפיע את הנשמה, הוא ברית של הקב"ה, ונמצא שבפקידה זו שפוקד את אשתו גורם זווג קב"ה ושכינתיה, ועל דא בעי לכוונא בחדוותא דא, כמה דבעי בחדוותא דשבת, דאיהו זווגא דחכימין, ועל כן צריך לכוון בשמחה זו כמו שצריכים לכוון בהזווג של שבת, שהוא זווג של חכמים. כלומר, דקדושת הזווג הזה בביאתו מן הדרך, שוה לקדושת הזווג של ליל שבת. ועל דא וידעת כי שלום אהלך, דהא שכינתא אתיא עמך ושריא בביתך, וע"ד ופקדת נוך וגו' מאי ולא תחטא, לשמשא קמי שכינתא חדוותא דמצוה, וע"כ אומר הכ' וידעת כי שלום אהלך, שהרי השכינה באה עמך ושורה בביתך. וע"כ ופקדת נוך ולא תחטא ומה הפירוש, ולא תחטא, היינו שלא תחטא מלשמש לפני השכינה שמחה של מצוה. כלומר, שלא ימנע הזווג דקב"ה ושכינתיה לארקא בו נשמתא, שהוא חטא גדול.