זהר

רכז) ובגין דא אתרשימו ישראל ברשימו קדישא ודכיו לתתא, כגוונא דאינון רשימין קדישין לאשתמודעא בין סטר קדישא לסטרא אחרא אוף ישראל רשימין, לאשתמודעא, בין קדושא, לעמין עכו"ם דאתיין מסטרא אחרא כמה דאתמר. וכמה דרשים לון, הכי רשים בעירי ועופי דלהון, לבעירי ועופי דעמין עכו"ם. זכאה חולקהון דישראל.

פירוש הסולם

רכז) ובגין דא אתרשימו וכו': ומשום זה נרשמו ישראל ברושם קדוש וטהור למטה. כמו שהרשימות הקדושות שלמעלה, הם כדי להכיר בין צד קדוש לצד האחר, כך ישראל רשומים, כדי להכיר בין קדושת ישראל לעמים עכו"ם הבאים מצד האחר. כמו שלמדנו. וכמו שרשם את ישראל, כך רשם את הבהמות והעופות שלהם, להבדיל ביניהם, לבין הבהמות והעופות של העמים עכו"ם. אשרי חלקם של ישראל.
פירוש. כן נרשמו בהמות ועופות שלהם, כי יחס האדם אל שאר הבריות שבעולם הוא כיחס הכלל אל הפרטים שלו, כי האדם כולל בגופו כל בריות העולם בכללא חדא, וכל בריה ובריה היא פרט אחד העומד בפני עצמו שנתפרט מצורת האדם. ולפיכך כמו שנבדלו ישראל מאומות העולם מבחינת האדם שבהם, הנה אותו החילוק נוהג ג"כ בפרטים שלהם, שהם בעירי ועופי. ומה דנקט דוקא בעירי ועופי הוא משום שהכתוב מזכיר אותם, אבל הוא הדין בשאר בריות הנפרטים מישראל ומאומות העולם.