זהר

רכז) בההוא זמנא כרסיא יהא על ארבע חיוון. ודא איהו שופ״ר הול״ך, רבי״ע, מרובע. דרג״א בשית דרגין, דאינון שש מעלות לכסא הא איהו מלכא על כרסיא.

פירוש מעלות הסולם

רכז) בההוא זמנא כרסיא וכו׳: בעת ההיא שיהיה השם שלם, ויאירו ד׳ אותיותיו ביראה אהבה תורה ומצוה. שה״ס ד׳ אותיות הוי״ה. הכסא היינו מלכות, תהיה רוכבת על ארבע החיות, של המרכבה, בסוד כסא שלם, וזהו שופר הולך רביעי, שפירשו מרובע בד׳ שהוא כחב״ד דבריאה, וה״ס היכל הז' קודש הקדשים שהם ד׳ רגלי הכסא. דרגא בשש מעלות, דהיינו שלשלת, שה״ס ו״ק ספירות מחסד ולמטה שהם ו' היכלות תחתונים דבריאה, הנכללים יחד. שהם שש מעלות לכסא. הרי הוא המלך שה״ס ז״א, יושב על הכסא שהיא מלכות. ונשלמים בסוד השם שלם, שהוא ז״א הנקרא הוי״ה והכסא שלם שהוא מלכות הנקראת כסא.
כדי להבין הדברים בבהירות יותר, ולתרץ כמה דיוקים שיש כאן, הנני מעתיק מה שכתוב בע״ח (שער כסא הכבוד פרק א׳) וז״ל: דרוש מעוט הירח ודרוש הכסא, ובו יתבאר מאמר רעיא מהימנא בפרשת בא דף מ״ג, וז״ל לבתר עבד משמשין לאילין מאנין כורסייא בד׳ סמכין, ושית דרגין לכורסייא הא עשרה, וכלא איהו כורסייא ע״כ. והדברים תמוהים כי אם מספר רגלי הכסא הם ד׳, ודרגין דיליה הם ו', הרי עשר ספירות, א״כ מהו הכסא עצמו, אבל הענין הוא דע, כי כל עולם ועולם מאבי״ע הוא בחי׳ י׳ ויש בו בחי׳ י״ג ג״כ, (עיין במראות הסולם בהקדמת ספר הזהר דף ה׳ מאמר השושנה ביאור ענין י׳ וי״ג) והנה בריאה יש בה י״ס, והם הנקראים שית דרגין לכורסייא, שהם ו׳ היכלות שיש מלבנת הספיר עד היכל הרצון. וד׳ רגלין דכורסייא הם בהיכל ק״ק, ואלו הד' רגלין, הם ההיכל ז׳ דבריאה, והנה היכל זה כולל ד׳ היכלין כחב״ד דבריאה, ואלו הן ד׳ רגלין דכורסייא. ואמנם אע״פ שהם ד׳ רגלין אינן נחשבין במנין רק במספר ג׳ היכלין שהם כח״ב לפי שהדעת שהוא הד׳ אינו עולה במנין, כי הוא נעלם מאד בין חכמה ובינה, וכו׳ והרי עתה נשלם מ״ש למעלה כי עולם הבריאה הוא בחי׳ עשר, והוא בחי׳ י״ג שהם עשר ספירות ועוד ג׳ אורות הנקרא כסא המתלבשין בו, עכ״ל. עש״ה כי אין כאן המקום להאריך.