זהר

רכז) ועוד תקונא ז', והמשכילים יזהירו, אלין דידעין במלת בראשית, פקודא תליתאה, דאיהו ברית מילה. והיינו בראשית, דאיהו ברי״ת א״ש. וברית איהי י׳, ועם א״ש, אתעביד איש, ואוף הכי את ה׳, עם אש, איהי נוקבא, ועל תרין אשות, אתמר בקדמיתא כתנות אור. דבהון עקבו מכהה גלגל חמה.

פירוש מעלות הסולם

רכז) ועוד תקונא ז׳ וכו': ועוד, תקון שביעי כתוב והמשכילים יזהירו, הם אלו שיודעים במלת בראשית מצוה שלישית שהיא ברית מילה. והיינו בראשית הוא נוטריקון ברית אש. וברית הוא י' ועם אש נעשה איש. וכן גם אות ה׳ עם אש היא אשה נקבה. ועל שתי אשות הללו למדנו שלבש אדה״ר בתחלה לפני החטא כתנות אור. שבהם תפוח עקבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה.
פירוש. כי סוד מילה ופריעה הוא גילוי המוחין הגדולים של אורות דחיה, הנקראים י״ה כי מיל״ה נוטריקון מל י״ה. ופריע״ה נוטריקון פרע י״ה, וכל זמן שיש אחיזה כל שהיא לקליפות ודינים אין המוחין הללו יכולים להתגלות, ולכן ניתנה לנו מצות מילה ופריעה, שע״י כריתת הערלה נפרד ממנו ג' קליפות הטמאות, שהן: רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת. וע״י הפריעה שחוצים העור מסביב אל היסוד ועור הפריעה נשאר דבוק ביסוד מתתקנת הנוגה וחוזרת להיות קדושה ומתגלים המוחין. (עי׳ בהקדמת ספר הזהר פקודא שביעאה).
והנה הדינים נמשלים לאש, מה האש הגשמית כשמשתמשים בה כראוי אין לך דבר טוב ומועיל ממנה בעולם, ואם משתמשים בה שלא כראוי אין לך משחית ומכלה גדול ממנה. כך הדינים העליונים בעת שהם מתוקנים כל שלמות קיום מציאות הרוחנים תלויה בהם, ולכן, במצות מילה מביאים ב׳ מיני דינים, הן דינים דנוקבא, והן דינים דדכורא, למקום אחד, והם הפכים אלה מאלה, ומכחישים אלה את אלה, ושניהם מתבטלים, והמוחין הגדולים מתגלים, כי הסכין החותך, הוא נמשך מדינים דנוקבא, וערלה היא מדינים דדכורא, ונמצא בזה שהסכין חותך את הערלה אשר דינים דנוקבא מבטלים את הדינים דדכורא. ולפעמים הוא להיפך שדינים דדכורא מבטלים את הדינים דנוקבא, כמו שאמרו ז״ל על הפסוק ואשד הנחלים שהיו ב׳ הרים, באחד היו נקעים, היינו דינים דנוקבא, ובשני היו שדים בולטות היינו דינים דדכורא, והאמוריים התחבאו בתוך הנקעים ונעשה נס שנתקרבו ב׳ ההרים ונעשו אחד כי נכנסו הבלוטות בתוך הנקעים והאמוריים נמחצו ביניהם.
וזה אמרו ועוד וכו' אלין דידעין במלת בראשית וכו' דאיהו ברית אש היינו שיודעים להמשיך את המוחין דחיה שהם י״ה ואו״א עלאין, ומתקנים את האשות, היינו שבדינים דדכורא ממשיכים אור אבא עלאה שהוא י', ועם אש שהם הדינים הנמתקים אתעביד איש. ואוף הכי את ה׳ עם אש שהיא הדינים הנמתקים של הנוקבא איהי נוקבא היינו אמא עלאה. ועל תרין אשות אלו אתמר בקדמיתא לפני חטאו של אדם הראשון כתנות אור כי היו לו המוחין הגדולים של או״א עלאין והלביש אותם עם ב׳ אשות הנמתקות, דבהון עקבו מכהה גלגל חמה, כמ״ש בשער מאמרי רשב״י (קדושים דף כ״ח ובתלמוד ע״ס אות ק״ג) וז״ל כי בתחלה היתה מעלתו גדולה עד מאד כי אפילו בשעה שנברא בלבד היתה מעלתו גדולה ממעלת מטטרו״ן עתה כי הנה מטטרו״ן הוא ביצירה לבד, ואדם הראשון היה אז ראשו בעולם הבריאה שהיה במקום ז״א דאצילות עתה, וסיום פרקין תתאין דרגליו שהם בשש תחתונות דעשיה, היו אז במקום שש ראשונות דיצירה של עכשיו, ומכ״ש בשתי הבחינות האחרות שניה ושלישית אשר אז אפילו רגליו היו תוך עולם האצילות עכ״ל ע״ש. ומטטרון הוא בחינת ז״א של בי״ע שנקרא חמה ולכן תפוח עקבו של אדם הראשון לפני החטא היה מכהה גלגל חמה. (ועי׳ בזהר קדושים בסתרי תורה אות ס״ג).