זהר

רכו) דהא אי תב, ואתקין ההוא אתר דפגים בחייוי, אתקבל קמי מלכא קדישא, נטיל ליה, ואתקין ליה על תקונוי לבתר. ודא אקרי בעל תשובה, דהא ירית מותביה, דההוא אתר, דההוא נהר דנגיד ונפיק, ואתקין גרמיה ממה דהוה בקדמיתא. כיון דאתתקן ותב בתיובתא, הא סליק על תקוניה. דלית מלה בעלמא, ולית מפתחא בעלמא, דלא תבר ההוא דתב בתיובתא.

פירוש הסולם

רכו) דהא אי תב וכו': כי אם חזר בתשובה, ותקן אותו המקום שפגם בחייו, הוא מתקבל לפני המלך הקדוש, הוא לוקחו ומתקן אותו על תקונו, אחר כך. וזה נקרא בעל תשובה. כי ירש מושבו של מקום ההוא, של ההוא נהר הנמשך ויוצא, דהיינו המלכות, כי נהר הנמשך ויוצא הוא יסוד, ומושבו, הוא המלכות. ומתקן את עצמו ממה שהיה בתחילה. כיון שנתתקן ושב בתשובה, הוא עולה על תקונו. שאין דבר בעולם, ואין מפתח בעולם, שלא ישבור, אותו השב בתשובה.