זהר

רכו) וכן קיימא עלייהו לאסטאה, ולאדכרא חוביהון, בכל מה דעבדו, באינון זמנין דקב"ה קיימא עלייהו בדינא, כדין קאים לאסטאה לון, ולאדכרא חוביהון, וקב"ה חס עלייהו דישראל, ויהב לון עיטא לאשתזבא מניה, ובמה. בשופר ביומא דראש השנה, וביומא דכפורי בשעיר המשתלח, דיהבין ליה, בגין לאתפרשא מנייהו, ולאשתדלא בההוא חולקיה, והא אוקמוה.

פירוש הסולם

רכו) וכן קיימא עלייהו וכו': וכן עומד עליהם, להסטין ולהזכיר עונותיהם בכל מה שעשו, באלו הזמנים שהקב"ה נמצא עליהם בדין. דהיינו ​בראש השנה ​ויום הכפורים, אז הוא עומד להסטין עליהם ולהזכיר עונותיהם, והקב"ה מרחם על ישראל, ונותן להם עצה להנצל ממנו. ובמה. ​בשופר, ביום ראש השנה. וביום הכפורים, ​בשעיר המשתלח שנותנים לו, כדי שיפרוש מהם ויעסוק באותו חלק שנתנו לו, וכבר בארוה.