זהר

רכו) וכי תימא, היכי משמע דבהאי עון אשת איש משתעי קרא. דכתיב הכא אם יכופר העון הזה, וכתיב התם באיסור אשת איש שזינתה, ונקה האיש מעון. וכתיב גבי אבנר ואיש בשת, ותפקוד עלי עון האשה היום הזה. אי נמי, והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן אכול ושתו, וכתיב התם אכלה ומחתה פיה, וכתיב כי אם הלחם אשר הוא אוכל.

פירוש הסולם

רכו) וכי תימא היכי וכו׳: ואם תאמר, איך משמע, שהכתוב אם יכופר העון הזה, מדבר בעון הזה של אשת איש. ומשיב, כתוב כאן, אם יכופר העון הזה, וכתוב שם באיסור אשת איש שזנתה ונקה האיש מעון. וכתוב אצל אבנר ואיש בשת, ותפקוד עלי עון האשה היום הזה. אף העון שבכתוב אם יכופר וגו' מדבר גם כן באשת איש. או נאמר. והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן אכול ושתו. שנאמר לפני המקרא אם יכופר וגו'. וכתוב שם אכלה ומחתה פיה. וכתוב, כי אם הלחם אשר הוא אוכל. מה שם נקרא הזווג אכילה, אף אכול ושתו שבכאן, פירושו זווג, דהיינו באשת איש.