זהר

רכו) ובא אליה מלך גדול, דא קב״ה. לאזדווגא בה, ולמשרי בה, וסבב אותה, כד״א ואני אהיה לה נאם יי׳ חומת אש סביב וגו׳. ובנה עליה מצודים גדולים, דבנה שורוי, רברבין תקיפין יאיאן ושפירין קדישין. עיר הקדש אקרי, וכל יקרא דמלכא עייל בגווה. ובג״כ, היא בלחודהא כלילא מכל עטרי דמלכא, וכל עטרי מלכא בה מתעטרין. בג״כ, ואנשים בה מעט כתיב.

פירוש הסולם

רכו) ובא אליה מלך גדול: זהו הקב״ה, שבא להתחבר עמה ולשכון בה. וסבב אותה, הוא כש״א, ואני אהיה לה חומת אש סביב וגו'. ובנה עליה מצודים גדולים שבנה חומותיה, דהיינו השמירה שלא יינקו ממנה החיצונים, גדולים וחזקים ונאים ויפים וקדושים. נקראת עיר הקדש, וכל יקר של המלך הכניס בתוכה. וע״כ היא לבדה כלולה מכל עטרות המלך, שהם המוחין דז״א, וכל עטרות המלך מתעטרים בה. בסו״ה אשת חיל עטרת בעלה. כי אין מתעטר בהארת חכמה, אלא בשעה שנזזדווג עם המלכות, משום שאין חכמה נגלית אלא במלכות. (כנ״ל בראשית א׳ דף רע״ו ד״ה ועוד כמה) משום זה, ואנשים בה מעט, כתוב. שאין כל אדם זוכה בה.