זהר

רכו) לאו איהו עקר רחימו, עד דמסר נפשיה ברחימו דמאריה. ואם כל תלת שקולין לגביה, ימסור לון כלהו על קדושת שמיה, ברחימו. והאי איהו עקרא דרחימו, דאיהו אהבת ה׳ מלכות, דאיהי אהבת חסד. דיראה מסטרא דגבורה איהי. ומחסד איהי מלכות אהבת י', כמה דאתמר. מגבורה איהי יראת יי', ואורייתא דאיהי תרי״א, מתרוייהו אתיהב לישראל, ודא עמודא דאמצעיתא. מסטריה אתקריאת מלכות תורת י״י ע תמימה. ואיהי מצוה דיליה, בכל תרי״ג פקודי דתליין משמיה, דאינון שמ״י עם י״ה שס״ה. זכר״י עם ו״ה רמ״ח, הוא בצלמו כדמותו.

פירוש מעלות הסולם

רכו) לאו איהו עקר וכו': אין האהבה היא עיקר ושורש, אלא עד שמוסר נפשו באהבת אדונו, ואם כל השלשה שקולים אצלו, דהיינו נפשו וגופו וממונו, ימסור אותם כולם על קדושת שמו באהבה. וזה הוא עיקרה של אהבה, אהבת המלכות שהיא נקראת אהבת חסד. כשחסד מאיר בה. והיא נקראת יראה מבחינת הגבורה, כשגבורה מאירה בה. ומחסד היינו כשמלכות מאירה מבחינת חסד המלכות היא בחינת אהבת ה', כמו שלמדנו. מגבורה היא יראת ה׳. ותורה שהיא בגימטריא תרי״א מבין שניהם חסד וגבורה ניתנה לישראל, וזה היינו התורה היא עמוד האמצעי תפארת מבחינתו של עמוד האמצעי נקראת מלכות תורת ה׳ תמימה. והיא מצוה שלו כי ז״א הוא תורה ומלכות היא מצוה. נכללת בכל תרי״ג מצוות התלויות משם הוי"ה, שהם שמי עם י״ה בגימטריא שס״ה ל״ת זכרי עם ו״ה בגימטריא רמ״ח מ״ע, ושס״ה ורמ״ח הם תרי״ג, הוא בצלמו כדמותו נכללת מכל המצוות שבתורה שהיא ז״א.