זהר

רכו) בשעתא דעאל לביתיה, בעא לחדתא דביתהו, בגין דדביתהו גרמא ליה, ההוא זווגא עלאה, כיון דאתא לגבה, בעי לחדתא לה, בגין תרין גווני, חד בגין חדותא דההיא זווגא, חדוותא דמצוה היא, וחדוותא דמצוה, חדוותא דשכינתא איהו.

פירוש הסולם

רכו) בשעתא דעאל לביתיה בעא לחדתא דביתהו, בגין דדביתהו גרמא ליה ההוא זווגא עלאה: בשעה שבא לביתו, צריך לשמח את אשתו, משום שאשתו גרמה לו זווג העליון ההוא. כי ע"י תפילת הדרך שהתפלל בעודו בביתו, שהיה בשלמות משום שהיה שרוי בדכר ונוקבא, זכה לזווג העליון בדרך, (כנ"ל באות רכ"ד) הרי שאשתו גרמה לו זווג העליון שבדרך, דהיינו השראת השכינה כנ"ל.
כיון דאתא לגבה, בעא לחדתא לה בגין תרין גווני, חד בגין חדוותא, דההיא זווגא חדוותא דמצוה הוא: כיון שבא אצלה, צריך לשמח אותה בשביל ב' טעמים, א' משום שמחת הזווג, כי זווג ההוא הוא שמחה של מצוה וחדוותא דמצוה חדוותא לשכינתא איהו, ושמחת המצוה הוא שמחת השכינה.