זהר

רכה) תו הוה אמר, דבר נש, כד נפיק להאי עלמא, לא ידע מדי, עד דאטעים נהמא, כיון דאכיל נהמא, אתער למנדע ולאשתמודעא. כך כד נפקו ישראל ממצרים, לא הוו ידעי מדי, עד דאטעים לון קב"ה לחם מהאי ארץ, דכתיב ארץ ממנה יצא לחם, וכדין עאלו ישראל, למנדע, ולאשתמודעא ליה לקב"ה. וינוקא לא ידע, ולא אשתמודעא, עד דטעים נהמא דהאי עלמא.

פירוש הסולם

רכה) תו הוה אמר וכו': עוד אמר, בן אדם כשיוצא לעולם הזה, אינו יודע מאומה, מטרם שטועם טעם לחם, כיון שאכל לחם מתעורר לדעת ולהשיג. כך כשיצאו ישראל ממצרים, לא היו יודעים מאומה, עד שהטעים להם הקב"ה לחם מארץ הזו, שהיא הנוקבא הנקראת ​מצה, שכתוב ארץ ממנה יצא לחם ואז באו ישראל לדעת ולהשיג את הקב"ה, כהתינוק שאינו יודע ואינו משיג עד שטועם לחם מעולם הזה. כלומר שלחם זה שקבלו ישראל בפסח, מן הנוקבא בלבדה, הנקרא מצה, ה"ס מדרגה ראשונה בהשגה, כמו התינוק המתחיל לטעום טעם לחם.