https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / זהר עם פירוש הסולם / זהר חדש / שיר השירים / מאמר ג' ריחות ריא-רכז
- כתבי בעל הסולם / זהר עם פירוש הסולם / זהר חדש / שיר השירים / מאמר ג' ריחות ריא-רכז
אות רכה
זהר
רכה) בשעתא דאת דא פרח באוירא, אסתליקו אלף ומאה עלמין, ואתכלילו בגויה. ואתרשימו אתוון אחרנין, ואתגליפו אבתריה. ואיהו אתעטר בעטורא גליפא, דכליל כל עלמין.
פירוש הסולם
רכה) בשעתא דאת דא וכו': בשעה שהאות הזו פורחת באויר, נסתלקו אלף ומאה עולמות, ונכללו בתוכה. ונרשמו אותיות אחרות ונחקקו אחריה. והיא נתעטרה בעטרה חקוקה הכוללת כל העולמות.
פירוש. נודע שהבינה צמצמה את עצמה מאור לאויר, דהיינו מג"ר לקומת רוח, כדי לתת מוחין לזו"ן, שלולא זה לא היו זי"ן יכולים לקבל אור. ולפיכך העלתה הבינה אליה את המלכות תחת כתר וחכמה שלה, שה"ס עלית הי' לאור הבינה, והמלכות סיימה שם מדרגת הבינה, ובינה ותו"מ דבינה יצאו ממדרגת הבינה ונפלו למדרגת זו"ן. וכיון שלא נשארו במדרגת הבינה אלא ב' כלים כתר והכמה, שבהם נתלבשו נפש רוח, נסתלקו הג"ר, שהם נשמה חיה יחידה מן הבינה, כי אין שם כלים שיתלבשו בהם. וז"ס שהאור נעשה לאויר. כי אור פירושו ג"ר, ואויר פירושו קומת רוח, שהוא ו"ק.
אמנם זו"ן השיגו עי"ז תקין גדול, כי מאחר שבינה ותו"מ דמדרגת בינה נפלו לזו"ן, נעשו עמהם לאחד, כי העליון היורד לתחתון נעשה כמוהו. ומשום זה בעת שהבינה מוציאה הי' מאויר, וחוזרת ומעלה אליה את הבינה ותו"מ, להשלמת ה' כלים כח"ב תו"מ שלה וה' אורות נרנח"י, הנה אז עולים גם זו"ן לבינה, ביחד עם ג' הכלים בינה ותו"מ הדבוקים בהם, ומקבלים גם הם המוחין דבינה. וכל זה מרומז בצורת הא', כי רישא דא' דהיינו י' עליונה שבה, היא בינה, והקו שתחתיה, הוא ז"א, וי' תחתונה של הא' היא מלכות. אשר י' עליונה שהיא בינה תקנה את עצמה בעלית הי' לאויר, כדי שתוכל להשפיע מוחין לז"א ומלכות.
וז"ש, בשעתא דאת דא פרח באוירא, בשעה שהבינה פרחה באויר, דהיינו בשעה שתקנה את עצמה על ידי העלאת י' לאור שלה ונעשה לאויר, כנ"ל, אסתליקו אלף ומאה עלמין, אלף ה"ס חכמה, ומאה ה"ס חסדים, דהיינו שנסתלקו ההכמה והחסדים שבבינה, מסבה שהאור נעשה אויר, ואתכלילו בגויה, שנכללו בה, להיות ו"ק חסר ג"ר, ונתבאר, שאז יורדת בינה ותו"מ ממדרגת בינה ומתלבשים בזו"ן, שעי"ז מתתקנים זו"ן שיהיו ראויים לעלות למקום בינה ולקבל מהם מוחין. וז"ש, ואתרשימו אתוון אחרנין, שהם זו"ן, ואתגליפו אבתריה, שנחקקו אחר הבינה, דהיינו שנחקקו להיות כלים, שיקבלו המוחין מבינה. כי בעת שהבינה תחזור לגדלות ותמשיך אליה בינה ותו"מ דמדרגתה אז יעלו עמהם גם זו"ן ויקבלו ממנה מוחין, וז"ש, ואיהו אתעטר, שהבינה תתעטר בעטרה החקוקה, דהיינו בעת שתחזור לגדלות להיות אור ג"ר, ותמשוך אליה הזו"ן, נמצאת הבינה מתעטרת בעטורא גליפא דכליל כל עלמין, עטרה פרושה מוחין, כל עלמין, היינו ז"א ומלכות, שהם כוללים כל העולמות.