זהר

רכה) א״ל, יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי. ואי תימא על בשורה דיליה, מבעי ליה ויוסף חי תראה. א״ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה, ובג״כ דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא, ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי, רחימא דיליה אחזי הכי: חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד, הא אנא חיזו דילך באתרך. מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא, דההוא עלמא.

פירוש הסולם

רכה) א״ל יוסף אמאי וכו׳: אמר לו. יוסף, למה ישית ידו, מכל בניו. ואם תאמר שאמר לו כן משום הבשורה שלו, שיוסף עודנו חי. א״כ היה צריך לומר ויוסף חי תראה, ולמה אמר ויוסף ישית ידו על עיניך. אמר לו, ישית ידו, הוא משום שהיה אוהבו, ומשום זה הסתים ממנו האור של עולם הזה, והוא לקח אותו, מי שסותם עיניו של אוהבו, מראה כך: המראה שלך מעולם הזה, נאבד, ואני לוקח המראה שלך במקומך, מכאן ולהלאה, יתקנו לך מראה אחרת של עולם ההוא. וע״כ ניתן הדבר ליוסף, משום שהיה אהובו של יעקב יותר מכל בניו.