זהר

רכה) ותאנא, חמש גבוראן אינון, בהאי זעיר אנפין. ואסתלקו לאלף וארבע מאה גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי. בפומא. בדרועוי. בידין. באצבעין. ובג״כ כתיב, מי ימלל גבורות יי׳. גבורת כתיב, כתיב הכא גבורות, וכתיב התם, לך יי׳ הגדולה והגבורה. אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא, אתקרי גבורה חדא.

פירוש הסולם

רכה) ותאנא חמש גבוראן וכו׳: ולמדנו, חמש גבורות הן בז״א, ועולים לאלף ות׳ גבורות. ומתפשטות בחוטם, בפה, בזרועות, בידים, ובאצבעות. ומשום זה כתוב, מי ימלל גבורות ה'. גבורת כתוב, בלא ו׳ המורה על רבים, כתוב כאן גבורת בלא ו', וכתוב שם, לך ה׳ הגדולה והגבורה, שכתוב ג״כ גבורה, בלשון יחידה, ואתה אומר שיש אלף ות׳ גבורות. ומשיב, אלא כך למדנו, כשמתחברות כל הגבורות יחד נקראות גבורה אחת. וע״כ נאמר גבורה בלשון יחידה.
פירוש. ה׳ גבורות הן כנגד חג״ת נ״ה, ובסוד נקודת השורק שנמשכות ג״ר דשמאל, הן אז קו א׳ וחצי קו שבשמאל דג״ר, שהם בינה וחציה השמאלי של הדעת (כנ״ל אות ר״ז) וג״ר דחכמה ה״ס ג׳ אלפים, וחצים ה״ס אלף וחצי, והמלכות דשמאל דדעת חסרה ע״כ עולים אלף ות׳ גבורות. וז"ש, חמש גבוראן וכו' ואסתלקו לאלף וארבע מאה. ומקום התפשטותם הוא בו״ק דראש, שה״ס חוטם פה, וכן בידים, שבסוד שאו ידיכם קודש נעשים לבחינת חב״ד, וכל יד נכללה מחב״ד, שהאצבעות הן חכמה, והיד היא בינה, והזרוע ה״ס דעת. כי בכל מקום שיש בחינת ג״ר מתפשטות בהכרח הגבורות, שה״ס קו וחצי דשמאל, שהחכמה נמשכת מהם, כי החכמה דאו״י נסתמה בחכמה סתימאה דא״א, וכל החכמה שבג"ר נמשכת רק מקו שמאל דבינה שחזרה לחכמה. שה״ס אלף ות׳ גבורות. כנ״ל. וז״ש, ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבען. דהיינו בכל מקום שמאירים הג״ר, מתפשטים קו וחצי דצד שמאל הנ״ל, שה״ס אלף ת׳ גבורות.