זהר

רכד) אבל אם בעל אשה הוא, דקא אתנסיב, ואשתדל באתתיה, ולא יכיל, ההוא לא אתתרך כההוא אחרא, לא ייעול יחידאי, ולא נפיק יחידאי, אלא אם בעל אשה הוא, קודשא בריך הוא לא מקפח אגר כל בריין, אע"ג דלא זכו בבני, מה כתיב ויצאה אשתו עמו. ותרווייהו אתיין בגלגולא, וזכיין לאתחברא כחדא כמלקדמין. והאי לא נסיב אתתא דתרוכין, אלא ההיא דאשתדל בה בקדמיתא, ולא זכו, השתא יזכו כחדא, אי יתקנון עובדין, וע"ד ויצאה אשתו עמו.

פירוש הסולם

רכד) אבל אם בעל אשה הוא: שנשא אשה והשתדל בה, ולא יכול להוליד בנים, ההוא, אינו נגרש, כמו האחר, אינו בא יחידי ואינו יוצא יחידי, אלא אם בעל אשה הוא, הקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה, ואע"פ שלא זכה בבנים, מה כתוב, ויצאה אשתו עמו. ושניהם באים בגלגול, וזוכים להתחבר יחד כבתחילה. והוא אינו לוקח אשה גרושה, כמו האחר שאין לו בת זוג, אלא לוקח אותה האשה שהשתדל בה בתחילה ולא זכו לבנים, עתה יזכו יחד, אם הם מתקנים מעשיהם, ועל זה כתוב, ויצאה אשתו עמו.