זהר

רכד) אוף הכי בטש גו טנרא חדא תקיפא, ואפיק ההוא טינרא שלהובא חדא מלהטא, מרקמא בכמה גוונין, וההוא שלהובא סלקא ונחתא, עד דההוא פשיטו בטש ביה, ותב ואתישב בדוכתיה, ואתעביד רוחא דחייא.

פירוש הסולם

רכד) אוף הכי בטש וכו': אף כן הזדווג והשפיע התפשטות המאור, שהוא ז"א, תוך סלע אחד חזק, שהוא המלכות, וסלע ההוא הוציא שלהבת אחת הלוהטת ומרוקמת בכמה גוונין, שהוא בחינת העיבור של הרוח, המלא דינים. ושלהבת ההוא עולה, שמקבל בחינת יניקה, שהאורות מאירים בו ממטה למעלה. ויורדת, דהיינו שמקבל ג"ר דרוח, שהאורות מאירים ממעלה למטה, אבל בדינים, מצד חסרון חסדים. עד שהתפשטות המאור ההוא, שהוא ז"א, השפיע בו, דהיינו שמשפיע בו בחינת קו אמצעי וחסדים, ואז, ושב ומתישב במקומו ונעשה רוח החיים. לאדם הראשון.