זהר

רכד) וכדין, אתחזי ודאי דאיהי נפש חיה, נפש דההיא חיה קדישא, ולא מסטרא אחרא ודא איהו ישרצו המים. בספרא דחנוך, יתרשמון מיא דזרעא קדישא: רשימו דנפש חיה. ודא רשימו דאת יוד, דאתרשים בבשרא קדישא, מכל שאר רשומין דעלמא.

פירוש הסולם

רכד) וכדין אתחזי ודאי וכו': ואז נראה ודאי שהיא נפש חיה. דהיינו נפש של אותה החיה הקדושה, שהיא מלכות, ולא מצד האחר. וזה הוא ישרצו המים, שפירש בספרו של חנוך, יתרשמו מי זרע הקדוש ברושם של נפש חיה. וזה הוא הרושם של אות י', הנרשם בבשר קדש, יותר מכל שאר רשימות העולם.
פירוש. כי מבאר הכתוב ישרצו המים שרץ נפש חיה, מלשון התרשמות והצטיירות, שע"י המילה והפריעה, מצטיירין ומתרשמין המיין דוכרין עלאין המושפעים לנפש אדם, ברשימו וציור של הנוקבא הנקראת נפש חיה.
והנה עלמא עלאה בינה נרשם ונחתם עם י', ועלמא תתאה מלכות נרשם ונחתם עם ה', ובעת שהמלכות שהיא הנוקבא עולה ומלבשת על עלמא עלאה בינה, כדין נפקת ה' ממנה, ואעילת י' כמו הבינה. (כמ"ש לעיל סוף אות י"ז, ע"ש בסולם). וז"ש ודא רשימו דאת י' דאתרשים בבשרא קדישא מכל שאר רשומין דעלמא כי ע"י מילה ופריעה מתעברים גם מהאדם כל הרשימין דעלמא דין שהם מבחינת ה', ורשימו דאת י' באה במקומה, כמו שנעשה בנוקבא שעלתה לבינה כנ"ל, וכיון שבשר הקודש של היסוד נחתם בי' יכול גם האדם לקבל נפש חיה שלימה מהנוקבא קדישא.