זהר

רכד) ת"ח, נח, בשעתא דרוגזא שריא בעלמא, לא אדכר. כיון דדינא אתעבר, מה כתיב, ויזכור אלקים את נח. השתא אדכר שמיה. ד"א ויזכור אלקים את נח. כד"א ואזכור את בריתי.

פירוש הסולם

רכד) ת"ח נח וכו' בוא וראה, נח, בשעה שהרוגז היה שורה בהעולם, לא נזכר, כיון שעבר הדין, מה כתוב, ויזכור אלקים את נח. עתה נזכר שמו. דבר אחר, ויזכור אלקים את נח. הוא כמו שאתה אומר, ​ואזכור את בריתי. כלומר שגרם לזווג עליון, כנ"ל באות רט"ז