פירוש הסולם
רכג)
ובגין דה' זעירא ה' דאברהם, דאיהי דהבראם, אתעזר איהו בגינה, ואתמר ביה מוליך וגו': בשביל ה' הקטנה, ה' דאברהם שהוא ה' דהבראם, כנ"ל, נעזר משה על ידה, ונאמר בו,
מוליך לימין משה זרוע תפארתו,
ואפיק לה מתמן בחילא דו' ואייתי לה עמיה, והוציאה מבין הקליפות בכח ה
ו' והביא אותה עמו, כי עי"ז שה
ו' החזיר אתוון אלה שלו עם הנוקבא הדבוקה בהן אל מדרגתו, הנה אז נעזר ע"י הנוקבא ועלה והלביש את ה
י' דהויה, והביא את הנוקבא עמו למעלה והלבישה את
ה"ר דהויה,
מיד שריא עליה י"ה ואשתלים אומאה, כי יד על כס יה וגו', ואז מיד שורה עליה, על ה"ת השם י"ה, להיותה בה"ר למעלה עם ה
ו' כנ"ל, ונשלמת השבועה שבסו"ה כי יד על כס יה וגו', שמטרם זה, אין השם שלם כי חסר ו"ה, ואין הכסא שלם כי חסר א', אבל עתה נשלם השם בו"ה, והכסא נשלמה עם א':
מאי מדר דר, דא משה דאתמר ביה דור הולך ודור בא, והא אוקמוה דלית דור פחות מס' רבוא. שואל, מהו מדר דר שבהכתוב,
מלחמה לה' בעמלק מדר דר, ואומר. שזה משה, שנאמר עליו דור הולך ודור בא, ופו שוה, שאין דור פחות מששים רבוא,
ודא משה, דאתמר ביה, דאנתתא חדא ילדה ס' רבוא בכרם אחת, וזהו משה, שנאמר עליו שאשה אחת ילדה במצרים ששים רבוא בכרס אחת. פירוש,
מדר דר דא משה, דאתמר ביה דור הולך ודור בא, היינו כמ"ש, אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא והולך ובא בכל דור ודור, וכיון ששיעור נשמת משה הוא ס' רבוא, כי
משה זכה לבינה, שפירושו למוחין דאו"א המלבישים לו"ק דא"א שספירותיו בסוד רבוא, כי ספירת הנוק' הן יחידות, ודז"א הן עשרות, ודישסו"ת מאות, ודאו"א אלפים, ודא"א רבוא, ונמצא שהו"ק חג"ת נה"י שלו הם ו' רבוא, וכשכל אחד מהן כלולה מיו"ד הן ס' רבוא. וזהו שאומר אשר אשה אחת במצרים ילדה ששים רבוא בכרס אחד, שהכונה היא על משה כי שקול משה כנגד ס' רבוא, משמע בהכרח שאין לך דור שלא יהיה בו הארת המוחין דס' רבוא, דהיינו אתפשטותא של משה. ושיעור הכתוב מלחמה לה' בעמלק מדר דר, הוא, כי ע"כ המוחין דס' רבוא אינם בקביעות אלא מתגלגלים בכל דור ודור, הוא משום שמלחמה לה' בעמלק.
