זהר

רכג) פתח רבי שמעון ואמר, וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי. וילך למסעיו למסעו מבעי ליה, מאי למסעיו, אלא תרין מטלנין אינון, חד דידיה, וחד דשכינתא, דהא כל בר נש בעי לאשתכחא דכר ונוקבא, בגין לאתקפא מהימנותא, וכדין שכינתא לא אתפרשא מניה לעלמין.

פירוש הסולם

רכג) פתח ר"ש ואמר, ​וילך למסעיו מנגב וגו' וילך למסעיו למסעו מבעי ליה מאי למסעיו פתח ר"ש ואמר, כתיב וילך למסעיו שהוא לשון רבים היה צריך לומר למסעו, לשון יחיד, למה אומר למסעיו לשון רבים. אלא תרין מטלנין אינון חד דידיה וחד דשכינתא, אלא שני מסעות הם, א' מסעו עצמו, ב' מסע השכינה. דהא כל בר נש בעי לאשתכחא דכר ונוקבא בגין לאתקפא מהימנותא, וכדין שכינתא לא אתפרשא מניה לעלמין, שהרי כל אדם צריך להמצא תמיד זכר ונקבה, כדי לחזק האמונה, ואז אין השכינה מסתלקת ממנו לעולם.