זהר

רכב) ובגין דא, אור לארבעה עשר, בודקין את החמץ לאור הנר. ודא אור הנר, דאיהי אורייתא ופקודיא, דאתמר בהון כי נר מצוה ותורה אור, נר בלבא, אור בעיינין. דאיהו אור הנר, בדחילו ורחימו, בי״ה, מתעברין חשוכא וקדרותא מנייהו, ובג״ד כי יום נקם בלבי.

פירוש מעלות הסולם

רכב) ובגין דא אור וכו׳: ומשום זה אמרו חז״ל, אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. ומפרש אור הנר, זה תורה ומצוות שנאמר בהם כי נר מצוה ותורה אור. נר, ה״ס מלכות, שמשכנה ומיתוקה בלב, שהוא בינה. אור, ה״ס ז"א הנקרא תורה, בעינים, שה״ס חכמה ומוח. שזה הוא אור הנר, דהיינו ז״א ונוקבא. שבעת הקטנות שהיא הגלות יש לערב רב שהם חמץ ושאור, אחיזה בתורה ומצוות של התחתונים, מחמת שחסר בהם אור הג״ר, שה״ס אהבה ויראה. ומחשיכים הארתם של זו״ן, ומשכנם בי״ה מחמת ערך ההפוך שיש בין כלים לאורות, לכן בעת קטנות אורות של נפש רוח הם בכלים של ג״ר שהם י״ה, (כנ״ל אות ר׳) אבל אור לארבעה עשר, דהיינו לעת גדלות, שמאירים האורות של אהבה ויראה בי״ה, שהם כתר חכמה דכלים, כי י׳ ה״ס ד׳ אותיות הפשוטות שבשם וה״ס כתר. וה׳ ה״ס י׳ אותיות המלוי, שה"ס חכמה, שביחד הם ארבעה עשר, ומלובש בהם אורות ג״ר שה״ס אהבה ויראה, בודקין ומבערים את החמץ, לאור הנר לתורה ולמצוות. כי באורות הג״ר מעבירים החושך והשחרות מהם, ונשלם השם הוי״ה, בסוד י׳ חכמה ה׳ בינה ו׳ תורה, ה׳ מצוה. (כמ״ש לעיל אות ר״ג ד״ה ביאור המאמר) ומשום זה כתוב, כי יום נקם בלב״י, כנ״ל שלב״י מורה על אור הג״ר שה״ס שם מ״ב שבגימטריא לב״י.